- בין אם… ובין אם – צירוף שגוי שמשום מה שומעים גם בתקשורת.
הנכון הוא: אם… ואם… – אם תסכים ואם לא תסכים, נצביע בעד. כך בלשון המקרא.
וגם: בין ש… ובין ש… – בין שתסכים ובין שלא, נצביע בעד. כך בלשון המשנה.
וגם: נצביע בעד, אחת היא אם תסכים אם לא.
עכשיו ברור כיצד נולד והשתרש צירוף הכלאיים השגוי. - מעבר ל – רצוי להגביל לתיאור שהוא גיאוגרפי: מעבר להרים, מעבר לקשת בענן.
בנוסף ל – גם הוא שגוי.
את שניהם אפשר ורצוי להמיר ב: נוסף על כך, נוסף לכך, מלבד זה, זאת ועוד, יתר על כן, ולא
עוד אלא, חוץ מזה, יותר מכך, יתרה מזאת. - בניגוד ל – כדאי להחליף גם ב: שלא כקודמיו, שלא כנאמר, שלא כנדרש, שלא כחוק. כך:
מלבד זאת, ובניגוד לאזכורים מפורשים אלה – נחליף ל: מלבד זאת, ושלא כאזכורים
מפורשים אלה. - לא פעם המילה במשך מיותרת. כך למשל:
בחודש הקרוב לא יהיו לימודים (ולא: במשך החודש הקרוב); שינויי האקלים ניכרים השנה
בעוצמה ; אפשר שירד שלג הלילה בפסגות ההרים. - בעוד ש – שגוי.
הנכון: בעוד הילד ישן במיטתו, הכינה האם את כל הנדרש למסיבת יום ההולדת.
מר וייס עסק בפרטים השוליים, אך/ואולם/והלוא עיקר העניין הוא… - מחד ומאידך הוא צירוף חסר. הנכון הוא: מחד גיסא… מאידך גיסא
ונכון גם: מצד אחד… מצד אחר. - כשלעצמו – נכון לכתוב: כשהוא לעצמו, כשהם לעצמם – כך לפי הגוף המין והמספר.
- הואיל ו… היות ו… אבל: מאחר ש… כיוון ש… מתוך ש… על ש… מפני ש…
- את הצירוף כמו גם החליפו ב: כמו, כמוהו גם, וגם, וכך גם
- נמנה עם ולא נמנה על
- בגלל ולמרות מופיעות רק לפני שם עצם: בגלל הגשם, למרות התקרית. ולכן אין ש אחריהן.
- אינו מבין, אינו מטה אוזן קשבת, אינו יכול, אין הדבר כך – כל אלה כשלא מדובר בניגוד.
אבל: השעה אינה כשרה, הילד אינו מוכן – עולה השאלה מתי ומי כן? ולכן נכון כאשר מדובר
בניגוד. - צריך במשמעות הוראה נחליף במילה יש: צריך לנהוג לאט – יש לנהוג לאט.
צריך במשמעות הכרח – נחליף במילה על: הילד צריך/מוכרח ללמוד – על הילד ללמוד. - המילה הפך תהיה שמורה רק למקרים של מהפכה, ולא לשינוי גרידא.
תחליפיה: היה ל…, נהיה, נהיה ל…, נעשה - אי אפשר – בזמן עבר: לא היה אפשר; בזמן הווה: אי אפשר; בזמן עתיד: לא יהיה אפשר.
- כל כך וכה – לשתיהן אותה המשמעות, אלא שכה תבוא לפני שם התואר וכל כך אחריו:
הגשם כה חזק ואין טעם לצאת ; הגשם חזק כל כך ואין טעם לצאת.
מבחר כללים בעריכת לשון שכדאי לשנן
