וכאן מתחיל שלב העריכה – ליטוש, שיוף, הסרת המיותר והוספת החסר, עבודת פיסול לכל דבר,
במילים, ונגינה בהן. הגהה, עריכה לשונית, עריכת תוכן.
יש המפרידים ומבחינים בין עריכת לשון (ומקובל לומר גם עריכה לשונית), עריכת תוכן, עריכה
מדעית וכנראה עוד מיני מינוחים. אני לא מבחינה ביניהם. גם כשניסיתי – לא הצלחתי. לא פעם
ביקשו ממני להתייחס רק לפיסוק, לראות שהפסיק במקומו, והנקודה והמירכאות… ניסיתם פעם
לפסק משפט שהתחביר בו שגוי? בלתי אפשרי הדבר. ייחודה של השפה העברית, שתחביר נכון משיל
מעליה את הצורך בסימני פיסוק רבים. עריכה לשונית מוקפדת ויצירתית מייתרת לא מעט מסימני
הפיסוק.
גם בין עריכת לשון (עריכה לשונית) לעריכת תוכן קיים קשר הדוק. האם עורך לשון לא יבחן תוך
כדי עבודתו את רצף הדברים? האם אפשר לקרוא כתב יד וליצור בו צורות ולא לתת את הדעת לכשל
לוגי שנתקלתם בו, לרעיון שאינו ברור לגמרי, לתאריכים שאינם מתיישבים, לשמות אנשים, ציון
מקומות, עונות בשנה שאינן תואמות את שקדם להן או את שמאוחר מהן? האין גם אלה מעבודתו
של עורך לשון?
עם זאת, יש שטקסט מחייב שכתוב, כלומר לנסח אותו מחדש ואולי אף לשנות בו את סדר הדברים,
את הרצף שבפרקים עצמם וביניהם. זו רמה של עריכת תוכן שאפשר להבחין אותה מעריכת הלשון,
כיוון שהיא בעצם בונה את הטקסט מחדש ורק לאחר מכן תידרש עריכת לשון.